Posts Categorised: ייצוג בבית משפט – מאמרים

[shareaholic app=”share_buttons” id=”20821511″]

כאשר כנגד החייב נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל, יכול החייב להעלות טענות כנגד תשלום החוב.

היה וכנגד החייב נפתח תיק בלשכת ההוצאה לפועל בגין פסק דין, יכול החייב להעלות טענת “פרעתי”,קרי, כי הוא מילא אחר פסק הדין או שהוא אינו חייב עוד למלא אחריו.

יודגש, כי המדובר רק בטענה שהתגבשה רק לאחר מתן פסק הדין וטענת פרעון שנתגבשה לפני מתן פסק הדין – מקומה בבית המשפט ואם לא נטענה אבד עליה הכלח.

יצוין, כי טענה מסוג “פרעתי” ניתן להעלות בכל עת וכי נטל הראייה רובץ לפתחו של החייב.

לאחר שהחייב קיבל את “האזהרה” בגין תיק הוצל”פ שנפתח בגין שיקים שחוללו או בגין שטר חוב יכול החייב לשלם את מלוא החוב או בין היתר להגיש בקשה לתשלום החוב בתשלומים (להגיש בקשה לצו חיוב בתשלומים) וכל זאת כאמור בתוך 20 ימים מיום קבלת “האזהרה”.

כמו כן, רשאי החייב להגיש התנגדות לביצוע שטר וגם זאת תוך 20 ימים ממועד קבלת “האזהרה” ובה להעלות טענות כנגד תשלום החוב לרבות טענת זיוף וכו’.

לאחר שמוגשת התנגדות, מועבר כתב ההתנגדות לבית המשפט המוסמך ובד בבד ההליכים בתיק ההוצל”פ מעוכבים עד למתן החלטה בהתנגדות.

נוכח האמור, בידי החייב עומדות מס’ אפשרויות בכדי להתגונן כנגד תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגדו ויצוין, כי האפשרויות שצוינו לעיל, מהוות רק את חלקן.

[shareaholic app=”share_buttons” id=”20821511″]

אדם או חברה אשר קיים פסק דין לטובתו, יכול לפנות ללשכת ההוצאה לפועל הקרובה למקום מגוריו בכדי לגרום לנתבע (אשר בלשכת ההוצאה לפועל הופך להיות “החייב”) לקיים את פסק הדין.

יצוין ויודגש, כי גם שיקים אשר לא נפרעו (חוללו) ו/או שטרי חוב ו/או שטר משכון ו/או משכנתא הינם בגדר פסק דין ועל כן ניתן לפעול במסגרת הליכי ההוצאה לפועל לגבייתם.

כיום לפי תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, על הזוכה להמתין 30 ימים מיום מתן פסק הדין (לא שיקים) בטרם יוכל לפתוח תיק הוצל”פ למימוש פסק הדין.

בנוסף, לפי תיקון 29 כאמור, יכול הזוכה לקבל באמצעות לשכת ההוצאה לפועל עדכונים בנוגע לחייב לרבות: בלשכת רישום המקרקעין, ביטוח לאומי, רשויות מקומיות, רשם המשכונות, רשות הרישוי, רשם המשכונות וכו” וכל זאת בכדי שהזוכה יוכל לדעת כיצד להיפרע מהחייב.

לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל, יש להמציא “אזהרה” לחייב ועל החייב לשלם את חובו או להגיש בקשה לצו חיובים בתשלומים וכל זאת תוך 20 ימים מיום שקיבל את “האזהרה”.

בחלוף 20 הימים כאמור, היה והחייב לא הגיב ל”אזהרה”, יכול הזוכה (ואף לפני, ויוסבר בהמשך) להטיל עיקולים בחשבונות הבנק של החייב, חברות ביטוח וכו’ וכל זאת בכדי לגבות את הכספים מן החייב.

כמו כן, ניתן להגיש בקשה להטלת עיקולי מיטלטלין בכתובת החייב וכן עיקול על הנכס שהינו “בבעלות החייב”. יצוין, כי לא ניתן לרשום עיקול על נכס בו החייב רק מתגורר בשכירות.

בעקבות תיקון 29 לחווק כאמור, לא ניתן להגיש בקשה באופן אוטומטי לפקודת מאסר כנגד החייב אלא רק בהתקיים 5 התנאים הבאים:

1. החייב הובא פיסית בפני רשם ההוצל”פ, בין בצו הבאה ובין בדרך אחרת.

2. הרשם בירר את יכולת החייב במעמד הנ”ל ושוכנע כי החייב בעל יכולת ואינו משלם כפי יכולתו ללא הצדק סביר.

3. צו המאסר מתבקש בטרם חלפו 6 חודשים מיום המעמד הנ”ל של בירור היכולת.

4. קיים חוב פסוק או חובות פסוקים במצטבר בסך של 2000 ש”ח לפחות.

5. רשם ההוצל”פ שוכנע כי אין כל הליך נוסף שפגיעתו בחייב תהא חמורה פחות ושיש בו בכדי להביא לפרעון החוב.

עוד יצוין, כי בהתקיים נסיבות מסוימות, ניתן להגיש עובר לשליחת האזהרה לחייב בקשה הטלת עיקולים כנגד החייב.

לסיכום,

בעקבות תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל, באפשרות הזוכה לדלות מידע רב באמצעות הרשויות השונות בנוגע למצבו הכלכלי של החייב דבר אשר מקל מאוד על גביית הכספים מהחייב.

הח”מ ממליץ בחום לעשות שימוש בעורך דין המומחה בתחום בכדי לגבות את הכספים מהחייב וזאת במינימום הוצאות.

[shareaholic app=”share_buttons” id=”20821511″]

כאשר כנגד חייב נפתחו מס’ תיקים הוצאה לפועל, בין אם באותה לשכת הוצל”פ או בלשכות שונות, רשאי החייב להגיש בקשה לאיחוד תיקים, קרי לאחד את כל התיקים שנפתחו כנגדו תחת תיק אחד.

נשאלת השאלה מדוע כדאי לעשות זאת????

1. באם מאוחדים התיקים של החייב, תיערך לחייב חקירת יכולת אשר בה ייקבע צו חיוב בתשלומים לגבי כל התיקים שבמסגרת תיק האיחוד ו למעשה יימנע מהחייב הצורך להופיע בכמה חקירות יכולת שונות ובהן עלול להיקבע צו חיוב בהן לא יוכל החייב לעמוד.

2. כל עוד משלם החייב את צו חיוב התשלומים במסגרת תיק האיחוד, אין באפשרות הנושים השונים לפעול באופן פרטני ו/או בכלל כנגד החייב ובכך נמנע מהחייב הצורך להתגונן בפני כל חייב וחייב.

 3. כל תשלום שמשולם בתיק האיחוד מחתחלק בין השונים השונים. לפיכך, בהרבה מקרים, כדי לנסות ולהגיע עם הנושים השונים לפשרה/הסדר בכדי לנסות ולפרוע את החוב בכל אחד מהם (יש להיזהר מהעדפת נושים).

יצוין ויודגש, כי באם החייב מעוניין שתיק יאוחדו, עליו להגיש בקשה מסודרת ובה יפורטו על הנכסים ו/או הזכויות ו/או הכספים של החייב בצירוף תצהיר ומסמכים נלווים ובנוסף על יהיה להתייצב בפני חקירת יכולת. כמו כן, עם הגשת הבקשה, שילם החייב 3% לפחות מיתרת החובות בתיקים התלויים ועומדים כנגדו.

יצוין, כי לאחר שאוחדו תיקיו של חייב הוא ייחשב כחייב מוגבל באמצעים ויוטלו עליו בין היתר המגבלות הבאות:

1. עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ.

2. הגבלת החייב כלקוח מוגבל מיוחד על פי חוק שיקים ללא כיסוי.

3. הגבלת החייב מלעשות שימוש בכרטיס חיוב.

[shareaholic app=”share_buttons” id=”20821511″]

הדרך הנכונה למניעת הוצאת מיטלטלין מדירת מגורים

בני זוג של חייבים ו/או ילדיהם עלולים למצוא עצמם ברבות הימים בבעיה כאשר אותו חייב אינו משלם את צו חיוב התשלומים הקבוע שבלשכת ההוצאה לפועל וככה עלולים הנושים של אותו חייב לנקוט בהליך של הוצאת מיטלטלין מדירת המגורים של החייב כאשר בין יתר המיטלטלין נמצאים המיטלטלין של בן הזוג שאינו חייב בשום חוב ו/או ילדיו.

נשאלת השאלה הפשוטה, כיצד ניתן למנוע את הליך הוצאת המיטלטלין מדירת המגורים???

דרך המלך הינה הגשת בקשה למתן סעד הצהרתי כאשר במסגרת הליך זה יינתן בסופו של יום פסק דין הצהרתי התופס כלפי כל העולם לפיו כלל המיטלטלין שבדירת המגורים של החייב הינם בבעלותכם ועל כן לא ניתן להוציאם מדירת המגורים ו/או כי הנושים של החייב אינם רשאים לעשות בהם שימוש ו/או לתפוס אותם.

הבקשה למתן סעד הצהרתי מוגשת כהמרצת פתיחה כקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984 ויש לצרף לה תצהיר וכן רשימה מפורטת של המיטלטלין אשר אינם ברי עיקול וכן אם יש חשבוניות או קבלות על רכישת המיטלטלין.

לרוב, נקבע דיון במעמד הצדדים כאשר המשיבים לבקשה הינם הנושים של החייב והחייב עצמו.

מניסיונו של הח”מ, עורך דין הוצאה לפועל, הנושים בד”כ אינם מגיעים לדיון ועל כן מייד ניתן פסק דין הצהרתי המונע מהנושים של החייב מלנקוט בהליכים כנגד או קרוב משפחה הטוען לבעלות על המיטלטלין שאינם בבעלות החייב.

הדרך המוצעת לעיל, הינה הדרך הנכונה כאשר בני הזוג של החייבים נוהגים להגיש בקשה בתיק ההוצאה לפועל לשם מניעת הוצאת המיטלטלין שלהם כאשר פעם אחר פעם הם נדחים על ידי לשכת ההוצאה לפועל ומופנים להליך של בקשה למתן סעד הצהרתי כאמור לעיל.

אין האמור במאמר זה בכדי להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמסתמך על המידע שבמאמר זה בלבד עושה זאת על אחריותו ובעצמו בלבד

[shareaholic app=”share_buttons” id=”20821511″]

האם חייב אשר נפתח נגדו תיק בלשכת ההוצאה לפועל, יכול לבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ ולצאת לחו”ל.
ובכן התשובה לכך חיובית והדבר נעשה מאות פעמים בשביל לקוחות שונים במשרדנו.
חייב אשר מבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ באופן זמני יכול להגיש בקשה מתאימה, סביר להניח כי יצטרך לשלם תשלום כלשהו על חשבון החוב, להמציא ללשכת ההוצאה לפועל 2 ערבים טובים אשר יהיו ערבים לחייב עד שובו ארצה כאשר בית המשפט ייעתר ביתר קלות לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ ככל והבקשה הינה למטרות עבודה או חלילה לשם פיקוח נפש.
את הבקשה יש להגיש לפחות כשבועיים ימים קודם לנסיעה בכדי שיהיה די והותר זמן לפעול בכדי לעמוד בהחלטות רשם ההוצאה לפועל וכן לשם השגת ערבים טובים אשר יהיו ערבים לחייב.
ככל והחייב מבקש לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ באופן קבוע אזי עליו לשלם את מלוא החוב שבתיק ההוצאה לפועל או להגיע להסדר עם הזוכה בכדי לפעול לסגירת תיק ההוצאה לפועל או להגיש בקשה מתאימה מדוע יש להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ.
לאמור ניתן לבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ בין אם באופן זמני או באופן קבוע והכל תלוי בנסיבות וביכולתו של החייב.

[fbcomments]