כאשר אין הסדרים מוקדמים, חלוקת רכוש בין בני זוג תהייה באבחנה בין רכוש פרטי לרכוש משותף.
רכוש פרטי (נישאר אצל בן או בת הזוג) הוא רכוש שהיה שלו או שלה טרם כניסה למערכת הנישואים ונכללים בו גם ירושות (אם כי יש סייג שנקרא כוונת שיתוף שקובע כי במקרים מסוימים גם רכוש טרם הנישואים או ירושה יכול להיכלל כחלק מהרכוש המשותף).
רכוש משותף הוא רכוש שנצבר במהלך תקופת הנישואים והוא זה שמחולק. עיקר הסכסוכים בתהליכי חלוקת רכוש הם על הקביעה מה נכלל כרכוש משותף ומה לא. יצוין, כי כיום בתי המשפט וגם בתי הדין הרבנים נוהגים לחלק רכוש שנצבר קודם לנישואין באופן שווה בין הצדדים אך כל מקרה לגופו.
בתהליך החלוקה נקבע הערך של כל משאב כלכלי הקיים לבני הזוג ומכוונים לכך שכל צד יקבל משאבים באותו היקף.
לרוב דירות הן המוקד לריב ואי הסכמה, למשל, מי יקבל את הדירה ואז יעביר את החלק של האחר בתשלום או מכירה לצד ג’ וחלוקת סכום המכירה.
במידה ויש כמה דירות אזי מומלץ לפנות לייעוץ מס בכדי לצמצם מיסי קנייה, מכירה ושבח, יש כללים לכל דירה.
בהליך גירושים מומלץ להגיע להסכמה באמצעות משא ומתן בין בני הזוג, לגלות נכונות לפשרות על שני הצדדים, אפשר לקיים מו”מ פרטי או באמצעות עורכי דין או מגשרים.
תהליך מוסכם חוסך כאב וכסף.