אחת ההגבלות המורגשות ביותר בהליך חדלות פירעון היא עיכוב היציאה מהארץ. היא מופיעה כמעט בכל תיק, ומי שנכנס להליך מגלה שהוא לא יכול פשוט להזמין כרטיס ולטוס. השאלה שמגיעה למשרד שוב ושוב היא אם יש בכלל דרך לצאת, ומה צריך כדי לקבל אישור.
התשובה היא שאפשר, אבל לא בכל מקרה ולא בלי הליך מסודר. במאמר נסביר מתי בקשה כזו מתקבלת, מה צריך לצרף אליה וכמה זמן מראש כדאי להתחיל לטפל בה.
למה בכלל מטילים עיכוב יציאה?
ההגבלה לא נועדה להעניש. היא נועדה להבטיח שהחייב יישאר זמין לאורך ההליך: ישתף פעולה עם הנאמן, יתייצב לחקירות ולדיונים, ימסור מסמכים ולא יעביר נכסים לחוץ לארץ. כל עוד ההליך מתנהל, החייב נמצא תחת פיקוח, ועיכוב היציאה הוא חלק ממנו.
חשוב להבחין בין שני מצבים שונים. עיכוב יציאה במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי מוטל כחלק מההגבלות שבהליך. לעומת זאת, עיכוב יציאה שהוטל בתיק הוצאה לפועל הוא עניין נפרד לגמרי, שמטופל מול לשכת ההוצאה לפועל, ועל ביטולו אפשר לקרוא במאמר ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ.
יציאה לצורכי עבודה: המקרה הנפוץ
זה המצב שבו יש הכי הרבה סיכוי לקבל אישור. לקוח של המשרד שנמצא בהליך חדלות פירעון נדרש לנסוע לחוץ לארץ לצורכי עבודה. הוגשה בקשה מסודרת בצירוף המסמכים הנדרשים, והוא יצא ושב כמתוכנן.
מה שעושה את ההבדל הוא התמונה שהבקשה מציגה: הנסיעה היא לצורכי עבודה בלבד, המעסיק הוא שנושא בעלויות, כולל כרטיס הטיסה והמלון, ויש מועד חזרה ברור. כשהגורם שמפקח על ההליך רואה שאין כאן הוצאה מהעיזבון של החייב ושיש סיבה כלכלית מוצדקת לנסיעה, ולעיתים גם שהנסיעה תומכת בהכנסה שממנה משולמת תוכנית הפירעון, הנטייה היא לאשר.
ומה לגבי חופשה או טיול?
בקשה לנסוע לחופשה, לבילוי או לאירוע משפחתי בחוץ לארץ תידחה בדרך כלל, גם אם מישהו אחר מממן את הנסיעה. ההיגיון ברור: חייב שנמצא בהליך ומשלם לנושים סכום חודשי מצומצם, לא אמור לנסוע לחופשה בזמן שהחובות לא שולמו.
יש חריגים שנבחנים לגופם, בעיקר במצבים רפואיים דחופים, טיפול שלא ניתן לקבל בארץ או פטירה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. גם במקרים כאלה צריך להגיש בקשה ולצרף אסמכתאות, ולא לצאת לפני שהתקבל אישור.
איך מגישים בקשה בפועל?
הבקשה מוגשת לגורם שמנהל את ההליך, בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, ובדרך כלל נדרשת גם עמדת הנאמן. אליה מצרפים אישור מהמעסיק שמפרט את מטרת הנסיעה ואת מי שנושא בעלויות, פרטי טיסה ומועדי יציאה וחזרה, ולעיתים גם מסמכים נוספים לפי נסיבות התיק. במקרים מסוימים מתנים את האישור בהפקדת ערובה או בערבות של צד שלישי, שמטרתה להבטיח את החזרה לארץ.
שתי טעויות חוזרות על עצמן. הראשונה היא לרכוש כרטיסים לפני שהתקבל אישור. השנייה היא להגיש את הבקשה ברגע האחרון. התהליך כולל תגובה של הנאמן ולעיתים גם של נושים, ולכן כדאי להתחיל לטפל בו כמה שבועות לפני מועד הנסיעה.
חשוב גם לדעת שאישור חד פעמי אינו ביטול של ההגבלה. הוא ניתן לנסיעה מסוימת ולתאריכים מסוימים, ולנסיעה הבאה צריך בקשה חדשה. ההגבלה עצמה מוסרת בסיום ההליך, עם מתן צו ההפטר.
שאלות שחוזרות אצלנו במשרד
אפשר לצאת מהארץ בזמן הליך חדלות פירעון?
כן, אבל רק באישור מראש ובדרך כלל כשמדובר בנסיעת עבודה או במקרה חריג ומוצדק. יציאה בלי אישור היא הפרה של תנאי ההליך ועלולה לפגוע בו.
כמה זמן לוקח לקבל אישור?
זה משתנה בין תיק לתיק. כדאי להגיש את הבקשה כמה שבועות לפני הנסיעה, כי צריך לקבל גם את עמדת הנאמן ולעיתים את תגובת הנושים.
המעסיק מממן טיול כבונוס. זה ייחשב נסיעת עבודה?
לא. מה שקובע הוא מטרת הנסיעה ולא מי משלם עליה. נסיעה שאינה לצורכי עבודה תידחה ברוב המקרים.
מה קורה אם יוצאים בלי אישור?
זו הפרה של ההגבלות שהוטלו בהליך. היא עלולה להוביל לצעדים נגד החייב ואף לפגוע בסיכוי לקבל הפטר בסוף הדרך.
מתי ההגבלה מוסרת לגמרי?
בסיום ההליך, עם מתן צו ההפטר. עד אז כל יציאה דורשת אישור נפרד.
צריכים לצאת מהארץ? אל תחכו לרגע האחרון
משרד עורך דין עדי רוזנשטיין מלווה חייבים רבים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מהגשת הבקשה ועד צו ההפטר, כולל בקשות ליציאה מהארץ לצורכי עבודה ובמקרים חריגים. אם יש לכם נסיעה מתוכננת, פנו מוקדם ככל האפשר כדי שנספיק להגיש בקשה מסודרת בזמן. כשרוצים יחס אישי ותוצאות ולא לחכות בתור ולהפוך לעוד תיק באוסף.
