Fraud Blocker

הסדרי חובות • חדלות פירעון • הוצאה לפועל

נדל"ן • דיני משפחה וירושה

תל אביב • ירושלים • חיפה • באר שבע • אילת

מתמודדים עם קשיים?

אנחנו כאן בשבילכם

פנו אלינו עוד היום לשיחת ייעוץ ללא עלות

הסדרי חובות • חדלות פירעון • הוצאה לפועל
נדל”ן • דיני משפחה וירושה

תל אביב • ירושלים • חיפה • באר שבע • אילת

                    מתמודדים עם קשיים?
                  אנחנו כאן בשבילכם
                     פנו אלינו עוד היום
               לשיחת ייעוץ ללא עלות

דיני משפחה – בקשה ליישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך - הדרך למניעת פנייה מיותרת לבית המשפט

תוכן העניינים

סכסוכים במשפחה הם נושא כאוב ושכיח וגורמים לצערנו במקרים רבים לפגיעה אנושה במערכות היחסים המשפחתיות. פעמים רבות סכסוכים כאלה אף מגיעים לבית המשפט, כאשר במקרים רבים ניתן למנוע את הפנייה המיותרת לבית המשפט על ידי סיום הסכסוך בהסכמה.

מהו החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה

החוק המסדיר את נושא יישוב הסכסוך הינו חוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה, התשע”ה – 2014 כאשר החוק נועד למנוע פנייה מיותרת לבית המשפט בניסיון לסייע לצדדים לסיים את הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה.

לאחר מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך נכנסת לתוקף תקופה של עיכוב הליכים אשר מונעת מהצדדים מלהגיש בקשות או לנקוט בהליכים האחד כנגד משנהו למעט מהמקרים שיפורטו להלן כאשר כל עוד לא נסתיימו ההליכים, קיימת תקופה של עיכוב הליכים.

ככל והליך של יישוב סכסוך לא הצליח והצדדים לא הגיעו לידי הסכמות, כי אז הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך, יכול ורשאי להגיש את תביעתו לערכאה המוסמכת וזאת בהתאם לשיקול דעתו.

כאן המקום לציין, כי ההליך של יישוב סכסוך המתקיים ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום.

יצוין, כי הליך של יישוב סכסוך נעשה במעמד הצדדים וללא עורכי דין.

מה הם המקרים שבהם יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך לפני הגשת תביעה

אדם שיש לו סכסוך עם בן משפחה כגון: בן זוג, בן זוג לשעבר, הורה של ילדו או ילדו) יכולים להגיש בקשה ליישוב סכסוך בנושאים הבאים:

  1. ענייני נישואין וגירושין.
  2. יחסי ממון בין בני זוג לרבות תביעות כספיות או רכושיות שנובעות מהקשר בין הצדדים למעט תביעות בענייני צוואות, ירושות או עזבונות.
  3. מזונות או מידור של בן זוג או ילד.
  4. מזונות או מידור של צעיר (בגיר עד גיל 23) או סכסוך בין צעיר כאמור לבין ההורה שלו או שני ההורים.
  5. עניין הנוגע לילד למעט תובענה להחזרת ילד חטוף וצו עיכוב יציאה מן הארץ בקשר לילד החטוף.
  6. אבהות או אימהות לגבי ילד למעט תביעה שהוגשה בהסכמה.

איך מתבצע הליך בקשה ליישוב סכסוך

בקשה ליישוב סכסוך תמולא על ידי המבקש או עורך הדין שלו באמצעות טופס מתאים. את הבקשה ליישוב סכסוך יש להגיש במזכירות בית המשפט לענייני משפחה או במזכירות בית הדין הרבני, שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום המגורים האחרון שלהם. כאשר הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כרוכה בתשלום אגרה.

לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, יוזמנו הצדדים לפגישות מהו”ת (מידע, הכרות, תאום) ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית.

לאחר שתקבע הפגישה ביחידת הסיוע, חייבים הצדדים להופיע ולהגיע וההזמנה הינה כמו החלטה של בית משפט. ניתן להטיל הוצאות על צד שבחר שלא להתייצב לפגישה ולמחוק את הבקשה ליישוב סכסוך ככל והוגשה על ידו. כאשר לאחר תשלום האגרה, ההליך עצמו ביחידת הסיוע אינו כרוך בתשלום נוסף.

מי נוכח בפגישות במסגרת הליך יישוב סכסוך

הפגישות ביחידת הסיוע יהיו במעמד הצדדים וללא עורכי דינם. במהלך הפגישות הללו יינתן מידע בדבר ההליך, היכרות הצדדים וניסיון להגיע לפתרון הסכסוך שבין הצדדים ולנסות ולתאם תוכנית ככל וניתן.


יצוין, כי עובדי יחידת הסיוע יהיו נוכחים לרבות עובד.ת סוציאלי.ת ויכול וישתתף גם עו”ד מטעם יחידת הסיוע והכל במטרה ולנסות ולהגיע להסכמות בין הצדדים מבלי צורך פנייה לערכאות משפטיות כאשר לכל אורך ההליך, יכולים הצדדים להיוועץ בעורכי דינם לפני שיחליטו לקבל החלטה כזו או אחרת.

מה קורה בסוף הליך ליישוב סכסוך

במידה והצדדים הגיעו לידי הסכמה במהלך ההליך ליישוב סכסוך, הם יהיו רשאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בכדי לתת תוקף של פסק דין להסכמות שלהם.

במידה והצדדים לא הגיעו לידי הסכמות ביניהם או אינם מעוניינים בהליך זה, הם יודיעו ליחידת הסיוע כי לא הצליחו להגיע לידי הסכמות ואז הצד שפנה להליך, יוכל להגיש תביעה מטעמו לערכאה אליה הוא מעוניין לפנות וזאת תוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים.

מה עושים במקרים דחופים?

חרף האמור לעיל, קיימים מקרים במסגרתם ניתן להגיש בקשה לסעד דחוף לערכאה המוסמכת למרות הפנייה להליך של יישוב סכסוך ולהלן המקרים:

  1. בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית לקטין כאשר אין הסכמה בין ההורים.
  2. בקשה להנפקת דרכון ולאישור ליציאת הקטין לחו”ל לפעילות חינוכית קבוצתית.
  3. בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של קטין עם אחד מהוריו כאשר במקרה של המתנה למהות תגרום לנזק לצדדים או לילדיהם.
  4. תביעה דחופה לגירושין כאשר הנתבע המתגורר מחוץ לישראל נמצא בישראל או בנסיבות מיוחדות אחרות.
  5. כאשר ההמתנה לתקופת תום עיכוב ההליכים עלולה למנוע התרת הנישואין.
  6. בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים לעיקול או לעיכוב יציאה מן הארץ.

האם ניתן לקצר את תקופת עיכוב ההליכים

במקרים שיפורטו להלן, הערכאה השיפוטית המוסמכת, רשאית לקצר את תקופת עיכוב ההליכים:

  1.  לצורך הגשת בקשה דחופה בעניין העברת ילד למסגרת חינוכית.
  2.  לצורך הגשת בקשה דחופה לעניין טיפול פסיכולוגי או בקשה שאינה דחופה בעניין בדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטרי של קטין.
  3. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפטי. אם הוגשה בקשה חדשה ליישוב סכסוך בתוך שנה מהגשת בקשה קודמת כאמור, שלגביה חלפה תקופת העיכוב או אם מתקיימת בין הצדדים התדיינות שיפוטית בעניין אחר, של סכסוך משפחתי בערכאה שיפוטית כלשהי, או שההתדיינות כאמור הסתיימה בתוך השנה הקודמת להגשת הבקשה החדשה.
  4. לצורך הגשת תובענה בעניין סכסוך משפחתי, באם כתובת הצד השני אינה ידועה או שהוא מתגורר מחוץ לישראל או לתקופה שאינה מאפשרת קיום מהו”ת.
  5. לצורך הגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי באם אחד הצדדים הוא אסיר או עצור עד תום ההליכים.
  6. בקשה לקיצור הליכים לצורך הגשת תובענה של אישה הנמצאת במקלט לנשים מוכות.
  7. לצורך הגשת בקשה לאכיפה והכרה של פסק דין זר שבסמכות בית המשפט לענייני משפחה.
  8. לצורך הגשת תובענה חלוקת רכוש או לפסיקת מזונות באם לאחד הצדדים הוצא צו כינוס נכסים או מתנהל הליך של פשיטת רגל בעניינו.

האם ישנם מקרים בהם ניתן לעכב את ההליכים?

יצוין, כי הערכאה השיפוטית יכולה להאריך את תקופת עיכוב ההליכים לבקשת אחד הצדדים מהסיבות הבאות:

  1. הצד השני גרם לביטול פגישות מהו”ת או לא הופיע אליהן בחוסר תום לב.
  2. נבצר מאחד מהצדדים להשתתף בפגישות בשל אבל, מחלה או מחלה של בן משפחה מדרגה ראשונה.
  3. מקרים שבהם אחד הצדדים לבקשה היה מחוץ לישראל במועד הגשת הבקשה והארכת התקופה נדרשת בכדי לאפשר את קיומן של פגישות המהות. ובלבד שאותו צד צפוי לשוב בתוך זמן קצר.

מה מומלץ לעשות לפני ותוך כדי ההליך

אנו למדים, כי יש חשיבות לבקשה ליישוב סכסוך ויש להחליט כיצד להתנהל ובאיזה אופן. כפי שנאמר, אתם רשאים לכל אורך ההליך להיוועץ בעורך הדין שלכם בכדי שהוא יוכל להמליץ לכם כיצד ובאיזה אופן לנקוט והדבר החשוב ביותר, הזמנה לפגישה הינה כמו החלטה של בית משפט ואי הגעה יכולה לגרור הוצאות אז גם באם אתם מתכוונים לסרב להליך, עדיין אתם מחויבים להגיע.

משרד עו"ד עדי רוזנשטיין

עורך דין לדיני משפחה בעל ידע וניסיון רב בתחום, אשר יכול להמליץ ולהתוות את האסטרטגיה הטובה ביותר לכל מקרה ומקרה.
עורך דין אסרטיבי שאפשר לסמוך עליו.
כזה שיילחם עבורכם בעת הצורך בבית המשפט, או בבית הדין הרבני.
וישיג את התוצאה הטובה ביותר ללקוחותיו.
אם אתם מחפשים עורך דין בתחום דיני המשפחה אשר יהיה זמין לכם,
קשוב לצרכים שלכם וייתן לכם שירות אישי ומקצועי עם הפתרונות הטובים ביותר,
כאשר אך ורק טובתכם עומדת לנגד עיניו.
הגעתם למקום הנכון.
מוזמנים ליצור איתנו קשר בטלפון :

050-800-4364

או באמצעות הטופס כאן בעמוד

עורך דין עדי רוזנשטיין