פשיטת רגל

חייבים רבים נקלעים למצב כלכלי קשה בו הם אינם מסוגלים לשלם את חובותיהם לנושים השונים הן במסגרת הסדרים או במסגרת לשכת ההוצאה לפועל ולפיכך אחת הדרכים המומלצות (כל מקרה לגופו) הינה הגשת בקשה לפשיטת רגל כאשר בסופו של יום מטרת ההליך היא קבלת צו הפטר וככה למעשה חובות החייבים נמחקים והם יוצאים לדרך חדשה.

בקשה לפשיטת רגל יכול להגיש הן ע”י החייב או ע”י הנושה של החייב כאשר יצוין כי בשל מורכבותו של ההליך כאשר מעורבים בו מס’ גורמים: כונס הנכסים הרשמי, בית המשפט המחוזי, נאמן מטעם כונס הנכסים, הנושים וכו’ – מומלץ ביותר לעשות שימוש בעורך דין הבקיא ברזי הליכי פשיטת הרגל – עו”ד פשיטת רגל. עוד יצוין, כי הליך פשיטת הרגל הינו הליך ארוך אשר לוקח מס’ שנים (תלוי במורכבותו של התיק) ויקר כאשר המטרה הסופית הינה הסגת צו הפטר.

במאמר זה תמצאו תשובות על הנושאים הבאים (לחיצה על הקישור תפנה אתכם לנושא המבוקש):

פשיטת רגל – למי כדאי לבקש ? 

פשיטת רגל – באיזה תנאים ניתן להגיש בקשה ?

מהו צו כינוס נכסים ?

מהי אסיפת נושים ?

צו הפטר

פשיטת רגל – למי כדאי לבקש ? 

חייבים אשר תלויים ועומדים נגדם מס’ רב של תיקי הוצאה לפועל כאשר הנושים נוקטים נגדם בהליכים וכאשר ברור להם שאין ביכולתם לשלם את חובותיהם לנושים, מומלץ להם להגיש בקשה לפשיטת רגל.

יצוין, כי כיום, חייבים רבים אשר מגישים בקשה לאיחוד תיקים במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, מוצאים עצמם נדחים ע”י ראש ההוצאה לפועל בטענה, כי לא יהיה ביכולתם לפרוע את חובם ועל כן הם מופנים לכונס הנכסים הרשמי לשם הגשת בקשה לפשיטת רגל.

עוד יצוין, כי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, משלם החייב מידי חודש בחודשו צו חיוב בתשלומים כפי שנקבע לו ע”י ראש ההוצאה לפועל, כאשר ברוב המקרים תשלום זה לא יכסה את החוב וככה מוצא עצמו החייב משלם את כספו “לחינם” כאשר הריביות בלשכת ההוצאה לפועל גורמות לכך כי החוב אינו מוקטן בעוד שבהליכי פשיטת הרגל, צו החיוב בתשלומים שנקבע לחייב מתחלק בין הנושים השונים ואינו משולם “לחינם” כאשר המטרה הסופית הינה קבלת צו הפטר בעוד שבהליכי ההוצאה לפועל או חייבים אשר מצויים באיחוד תיקים – לא רואים את הסוף, קרי הם לעולם לא יקבלו הפטר לחובותיהם כפי שניתן לקבל בהליכי פשיטת הרגל.

היתרון הנוסף שבמסגרת הליכי פשיטת הרגל, תיקי ההוצאה לפועל אשר היו תלויים ועומדים כנגד החייב, מעוכבים ולפיכך, הנושים השונים וזאת כל עוד החייב משלם את צו החיוב ומשתף פעולה עם כונס הנכסים הרשמי והנאמן, אינם יכולים לנקוט בהליכים במסגרת לשכת ההוצאה לפועל כנגד החייב – דבר המקנה לחייב שקט ושלווה.

מטרת הליכי פשיטת הרגל הינם לאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה מבלי להיות כבול לנושים השונים – דבר שאינו אפשרי בהליכי ההוצאה לפועל.

הגשת בקשה לפשיטת רגל

ראשית, הבקשה לפשיטת רגל מוגשת במקביל הן במשרדי כונס הנכסים הרשמי והן בבית המשפט המחוזי אשר מוסמך לדון בבקשה לפשיטת רגל של החייב.

במועד הגשת הבקשה יש לשלם אגרה בסך של 1,600 ₪ לבנק לאומי ויצוין כי האגרה משתנה מעת לעת.

בניגוד לדעה הרווחת בקרב כלל הציבור הרי שיחיד או שותפות יכולים להגיש בקשה לפשיטת רגל בעוד שחברה אינה יכולה להגיש בקשה לפשיטת רגל. חברה יכולה להגיש בקשה לפירוק.

חייב אשר מעוניין להגיש בקשה לפשיטת רגל צריך להיות אחד מאלה:

1.         בן 18 שנים, קרי בגיר.

2.         מנהל עסקיו בישראל.

3.         מתגורר בישראל.

4.         היה חבר בשותפות וכו’.

כמו כן, חייב המגיש בקשה לפשיטת רגל, סך חובותיו צריכים להיות כ- 65,000 ₪ אשר משתנה מעת לעת.

צו כינוס נכסים

חייב שהגיש בקשה לפשיטת רגל כאמור ושילם את האגרה, אמור בתוך חודשיים עד שלושה חודשים אלא אם כונס הנכסים טען אחרת, לקבל צו כינוס נכסים בבית המשפט המחוזי אשר מוסמך לדון בבקשה לפשיטת רגל.

בהינתן צו כינוס הנכסים לחייב, נקבע לחייב צו חיוב בתשלומים לפי עליו לשלם מידי חודש בחודש לכונס הנכסים הרשמי אשר נקבע בהתאם לבקשה לפשיטת רגל ומשכך, יש להתייחס לבקשה בכובד ראש משום והיה ותוגש לא נכון, עלול למצוא עצמו החייב משלם מידי חודש צו חיוב חודשי בו לא יוכל לעמוד, דבר אשר עלול להוביל לסיכולם של הליכי פשיטת הרגל.

על החייב יהיה להגיש בקשה מידי חודש בחודשו דו”ח חודשי בכל הנוגע להוצאות וההכנסות החודשיות שלו שאליו יש לצרף מסמכים בכל הקשור להוצאות ולהכנסות.

כנגד החייב ניתן באופן אוטומטי צו עיכוב יציאה מן הארץ לרבות הגבלות כגון אי שימוש בשקים ובכרטיסי אשראי כאשר החייב נחשב חייב מוגבל במיוחד.

כמו כן, מרגע קבלת צו כינוס הנכסים, מעוכבים כל ההליכים אשר ננקטו או שננקטים כנגד החייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל כך שהחייב אינו צריך לחשוש עוד מהנושים השונים שבמסגרת לשכת ההוצאה לפועל.

אסיפת נושים

לאחר שניתן כנגד החייב צו כינוס נכסים ולאחר שהחייב החל בתשלום צו התשלומים החודשי והוא הגיש את דו”ח ההוצאות ההכנסות וההוצאות ולאחר שהוא נבדק ע”י כונס הנכסים הרשמי או הנאמן אשר פועל מטעמו, מתקיימת לחייב אסיפת נושים ובהרבה מקרים אף מספר אסיפות נושים בכדי להחליט באם ניתן להגיע להסדר עם החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל עם הנושים השונים או באם ניתן לקבוע האם במועד מסוים יהא זכאי החייב לצו הפטר.

צו הפטר

חייב אשר הגיע להסדר כלשהו עם נושיו במסגרת הליכי פשיטת הרגל או שנסתיימו ההליכים כנגד החייב, ניתן להגיש בקשה לצו הפטר וככה למעשה להביא למחיקת חובותיו של החייב אל מול נושיו ולאפשר לו לצאת לדרך חדשה מבלי להיות מוטרד או מנושיו או מחובותיו לנושים השונים.

יודגש, כי חובותיו של החייב למעשה נמחקים קודם לצו כינוס הנכסים כאשר היה ולאחר מתן צו ההפטר, יהיו לחייב חובות חדשים, אזי הם לא יכללו תחת צו ההפטר ויהיה על החייב להתמודד עמם מחדש, קרי צו הכינוס אינו מהווה הגנה לחייב לאחר שיינתן צו ההפטר אלה הוא מוחק את חובותיו שלפני מתן צו הכינוס.

יצוין, כי רק נושים אשר הגישו הוכחות או תביעת חוב למשרדי כונס הנכסים הרשמי או הנאמן מטעמו יהיו רשאים להשתתף באסיפת הנושים ועל כן, על הנושים להיות עם היד על הדופק בכל הקשור לחייב בכדי להגיש במועד את תביעת החוב.