לפני מס’ חודשים ניתן פסק דין חשוב ביותר על ידי בית המשפט העליון בירושלים,
בכל הנוגע לאי התאמות אשר המוכר בחר שלא להודיע עליהן לקונה.
בפסק הדין שיפריס נפסק על ידי בית המשפט העליון בקצרה,
כי: “בעימות שבין מוכר – מפר שידע או היה עליו לדעת בעת גמירת החוזה, את דבר קיומן של עובדות מסוימות אותם לא גילה לקונה – לבין רשלנות הקונה, שלא בדק ולא גילה אותן עובדות (ואפילו הצהיר שעשה כן) – יד הקונה על העליונה,
הוא זכאי לפיכך למלוא התרופות המוקנות בדין לנפגע עקב הפרה בשל אי התאמה ובכללן:
ביטול החוזה, בצירוף השבה ופיצויים מוסכמים. 

במקרה שכזה אין לייחס אשם תורם לחובת הקונה”.
לאמור, המוכר בחר להסתיר מכם מידע שהוא ידע עליו ואתם חתמתם על החוזה, ואמרתם שבדקתם את הנכס וגם אם לא עשיתם כן, עדיין לא ניתן לייחס לכם אשמה בשל אי עריכת הבדיקה למרות שהצהרתם והמוכר ייחשב כמפר על כל המשתמע מכך.